#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי פסול לכתיבת סת&quot;ם ולמה?	"עבד, אשה, קטן, ועכו&quot;ם פסולים מפני שאינן בני קשירה. כותי (עי&#x27; ביה&quot;ל ד&quot;ה שאינו), מומר לע&quot;ז, ומוסר פסולים משום דאינן מאמינים בה, והב&quot;י הביא מר&quot;ן דיש מח&#x27; ראשונים אם נפסלים מדאורייתא או מדרבנן."	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך הוציאו כותים מכלל ישראל?	"כן הקשה התיו&quot;ט בנדה (פ&quot;ז מ&quot;ד), ותי&#x27; החת&quot;ס דיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה ויחזרו לגוים גמורים אף להקל {והוא בא ליישב איך טיהרום מטומאת נדות, אבל לגבי כשרות בתפילין י&quot;ל דהוו כמו שאר מומרים דאמרינן דאינן בכלל בר קשירה} [וכן ראינו ענין זה ביבמות י&quot;ז ע&quot;א ובקר&quot;א שם]"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בטומטום ואנדרוגינוס?	"אסור שהם בכלל ספק אשה (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) "	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אתה יכול לסמוך דאיש הוי גדול?	"לא סמכינן על חזקה דרבא בדאורייתא (רע&quot;א), והמג&quot;א (ס&quot;&#x27;ק א&#x27;) מקיל מגיל י&quot;ח אבל הרבה אחרונים (דגול מרבבה, חת&quot;ס, מחה&quot;ש) תמוהו עליו דלא ראינו כשיעור זה, אולם הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) הביא מהחיי&quot;א ושולחן שלמה דנמי מקילין כהמג&quot;א לכתחילה וממילא אין לפוסלם. [והפמ&quot;ג הביא ראיה להמג&quot;א מסי&#x27; נ&quot;ג לגבי נתמלא זקנו בש&quot;ץ, אבל תמה עליו הביה&quot;ל דאינו דומה כלל דהתם בודאי הוא גדול אלא דבעי זקן משום כבוד הציבור] והביה&quot;ל מסתפק אם יש לו שערות על פניו (בין בסיכי דיקני ובין שערות גדולות משני צידי הפנים ומצד הסנטר) דכיון דכתב הגר&quot;א דע&quot;פ רוב רגיל לבא סימן התחתון קודם שבא סימן העליון אפשר דיכולנו להחזיק דהוא גדול, ומסיים וצ&quot;ע. ובדיעבד אם בן י&quot;ג שאין לו שערות כלל כתבן ואינו בפנינו לבדקו לפי הנוב&quot;י והפמ&quot;ג כשר, ולפי רע&quot;א פסול, אבל בבן י&quot;ח הכריע הביה&quot;ל דאין להחמיר בדיעבד. ואם הגיע לרוב שנותיו או שנולדו לו סימני סריס כשר לכתחילה (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)."	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם בדקו אותו אח&quot;כ ונמצא שיש בו ב&#x27; שערות?"	"כשר דתלינן שהיה לו ג&quot;כ בעת הכתיבה (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;) {וצ&quot;ב לכמה זמן תלינן}"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הספק גדול כתב הפרשיות לעצמו?	"כתב רע&quot;א דכשרים משום ס&quot;ס, שמא הוא גדול ואפי&#x27; אם הוא קטן שמא הוא קטן השתא נמי {ולפי&quot;ז לא יועיל לאחר שנתגדל בודאי}, ועי&#x27; בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;ח סעי&#x27; ו&#x27; ד&quot;ה לא) דיש מח&#x27; פמ&quot;ג וכתב סופר אם ס&quot;ס הוי היתר לכתחילה בחזקה דרבא"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דעכו&quot;ם פסול?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאין בה חידוש דהרי פסול לכו&quot;ע משום לשמה [לא מיבעיא לפי הרמב&quot;ם דס&quot;ל דלא מהני גדול עומד ע&quot;ג, אלא אפי&#x27; להרא&quot;ש דס&quot;ל דמהני גדול עומד ע&quot;ג היינו דוקא לעיבוד לשמה דהוא לרגע משא&quot;כ כתיבה דהוא זמן ארוך לא], אבל רע&quot;א כתב דנפק&quot;מ בעכו&quot;ם לומר דכתבן לשמה דיהא נאמן במגו לומר דכתבן ישראל א&quot;נ נפק&quot;מ אם העכו&quot;ם נתגייר אח&quot;כ ויודע דכתבן לשמה."	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסוגים דמומר?	"מבואר מהמג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;, ע&quot;פ המ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) דיש ג&#x27; סוגי מומרים {וכן אשכחן בש&quot;ך יו&quot;ד סי&#x27; רנ&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;}: מומר להכעיס נוטל האיסור בדוקא להכעיס, מומר לתיאבון נוטל האיסור משום תאוה, ויש עוד מומר דלא אכפת ליה כלל ונוטל כל מה שנותנין לו."	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במומר 1) להכעיס 2) לתיאבון 3) דלא אכפת ליה?	"1) כתב הר&quot;ן אפי&#x27; בעבירה אחת פסול, אם הוא להכעיס ממש הוא פסול מדאורייתא כעכו&quot;ם, ואם כוונתו למטעם טעמא דאיסורא או שאכל פעם אחת פסול מדרבנן [והרשב&quot;א סבר דאינו חשוד בכל התורה] {והמ&quot;ב הביא מחמירים דצריך גניזה, ובשונה הלכות מגיה שריפה דהוי כמו מין, ולולי דבריו הקדושים ה&quot;א דר&quot;ל דיש מחמירים לגונזם לחוש לשיטת הרשב&quot;א דיש בה קדושה} 2) אינו פסול אלא אם הוא מומר לע&quot;ז [ואם הוא אדוק בה ה&quot;ל אפיקורוס וצריך שריפה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)] או לחלל שבת בפרהסיא [ואפי&#x27; באיסור דרבנן מסתפק הפמ&quot;ג ס&quot;ס ל&quot;ב, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ו&#x27;) מחמיר והחזו&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; ב&#x27; ס&quot;ק ט&quot;ו) מקיל, אכן עי&#x27; ברע&quot;א (יו&quot;ד סי&#x27; רס&quot;ד) דכתב דצריך להיות מחלל שבת במלאכה דאורייתא בפני עשרה כשרים, וגם אם מסופק א&quot;צ לברר ולחקור על כך] אבל מומר לשאר עבירות [אפי&#x27; מומר לתפילין, אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) סבר דאם הוא מומר לתפילין פסול דאינו רוצה לטרוח דומיא דשחיטה כשאינו בודק סכינו] אינו פסול [אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מדייק מתוס&#x27; בע&quot;ז (כ&quot;ו ע&quot;ב) [ועי&#x27; במחה&quot;ש דמתמיה על דיוקו מתוס&#x27;] דמומר לתיאבון פסול לכתיבת תפילין, ומדויק מביה&quot;ל (ד&quot;ה או) דהיינו אפי&#x27; מומר לתיאבון בשאר עבירות פסול לתפילין, אכן מדינא קיי&quot;ל דכשרים אבל לכתחילה יש להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)] 3) דינו כמומר לתיאבון אבל אם הוא מומר לתפילין פסול דאינו בכלל בר קשירה, וכן פסול לשחיטה דאינו בר זביחה [והגר&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) מדייק מרש&quot;י דאם מומר לכל מצוה פסול לתפילין דאינו בר קשירה {וצ&quot;ב}] (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"בכל המומרים הנ&quot;ל, האם הם פסולים אפי&#x27; בפעם אחת?"	"במומר להכעיס או מומר לתיאבון לע&quot;ז וחילול שבת מבואר בהש&quot;ך ביו&quot;ד דפסול אפי&#x27; בפעם אחת [עי&#x27; במ&quot;ב סי&#x27; שפ&quot;ה ס&quot;ק ד&#x27;, וע&quot;ע בהקדמה למ&quot;ב ח&quot;ג (מ&quot;ב דרשו)], אבל במומר דלא אכפת ליה דרק פסול בתפילין ושחיטה נסתפק הביה&quot;ל (ד&quot;ה או) אם פסול בפעם אחת [אכן, אם רק אמר אלך ואמסור אם כתב תפילין יש להכשירם בדיעבד בשעת הדחק (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;)]"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במומר רק לתפילה של ראש?	פסול לתפילין דאינו בר קשירה, אמנם אם רגיל לישא תפילה של ראש על מצחו בפסול ואינו שומע לתוכחת חביריו אפשר דאין למנעו מלכתוב סת&quot;ם דאולי רגע אחד היו על מקומן כדין וא&quot;כ הוי בכלל בר קשירה (ביה&quot;ל ד&quot;ה או)	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במוסר?	"פסול, והב&quot;י ביאר בשתי אופנים, או מיירי במוסר לתיאבון ומוסר חמיר טפי משאר איסורים או מיירי במוסר להכעיס וס&quot;ד דאינו חמיר כ&quot;כ כיון דלא כתיב בהדיא בתורה אלא נלמד מלא תעמוד על דם רעיך קמ&quot;ל [והר&quot;ן הביא מח&#x27; אם מוסר ומומר להכעיס פסול מדאורייתא או מדרבנן, ונפק&quot;מ אם אין לו תפילין אחרים (רע&quot;א)], והמג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) פסק דאפי&#x27; לתיאבון פסול, והוסיף המ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) דאפי&#x27; פעם אחת"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכל הני פסולים, האם מהני גדול עומד ע&quot;ג?	"לא, דאינן פסולים מחמת לשמה אלא מפני שאינן בר קשירה (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שנקטעה ידו שמאלית?	"כשר, דגברא בר חיובא הוא אלא פומא הוא דכאיב ליה (מג&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) [ועי&#x27; בקובץ הערות (סי&#x27; מ&quot;ח אות י&quot;ד) דהקשה מחרש המדבר דאינו יכול להוציא אחרים במקרא מגילה לר&#x27; יוסי, וביאר דשאני התם דליכא מעשה מצוה, ועוד מחלק דלהוציא אחרים צריך שיהא חייב בפועל, ע&quot;ש]"	סימן לט סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הפסולים כשרים לשאר תיקוני תפילין?	"כתב הרמב&quot;ם דהם פסולים בהתיקונים מפני שעשייתן ככתיבתן מפני השי&quot;ן [ואפי&#x27; כריכת שער על הפרשיות וצימצום הבתים והתיתורא שיהיו מרובעין (ביה&quot;ל ד&quot;ה בכל)], וביאר הב&quot;י דאין לחלק בין העשיות אפי&#x27; בשאר העשיות שאין בהם לתא דכתיבה. וביאר הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דפסולים הם מדאורייתא בתיקון השי&quot;ן אבל פסולים מדרבנן לשאר העשיות [ולפי&quot;ז קטן שהגיע לחינוך יהא כשר לשאר העשיות], אכן המג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) סבר דהם פסולים מדאורייתא גם בשאר העשיות דדינם שוה לעשיית השי&quot;ן, ותשובת מהר&quot;ם לובלין (סי&#x27; ס&quot;ח) סבר דהב&quot;י נמי סבר דפסולים מדאורייתא (ודלא כהבנת הפמ&quot;ג בדעת הב&quot;י). והביה&quot;ל מכריע להקל בדיעבד בבן י&quot;ג שמסופק אם הביא ב&#x27; שערות שעשה שאר התיקונים בצירוף שיטת הנוב&quot;י דמקיל אפי&#x27; בכתיבה בדליכא קמן למיבדקיה."	סימן לט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה עשיות מותרים פסולים לעשות?	"כל שאינו בגוף התפילין יכולים לעשות כגון עיבוד הקלף [ובלבד שגדול עומד ע&quot;ג משום לשמה], וכן בהשחרת הרצועות ובתים. ולגבי גרירת נגיעת האותיות כשרים בדיעבד אבל לכתחילה לא יגרור [ובס&quot;ת יש למוחקה ולחזור ולכותבה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), {ולפי&quot;ז נער בן י&quot;ג צריך ליזהר אם השחיר הרצועות של חבירו אין לו נאמנות דהשחירן לשמן}, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) מקיל בגרירה ואפי&#x27; בתפירה וברצועות מקיל ואינו מחמיר אלא בבית שיש בה שי&quot;ן דהוי ככתיבה."	סימן לט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל תיקון האותיות?	"כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה בכל) דכשר בדיעבד אם האריכו אות אחת כדי שיהא נראה כתיבה אחת, וכן אם תקנו התגין [דקיי&quot;ל דאין זה לעיכובא, {ועוד מסתפק הביה&quot;ל אפי&#x27; בהפסק האות דהוא לעיכובא}] או העבירו קולמוס על הכתב כדי לשמרו שלא יתמחק כשר בדיעבד. והביה&quot;ל מסתפק אם נפסק האות אבל ניכר ע&quot;י קריאת תינוק דהאות פסול אבל יכול לתקנו אפי&#x27; בתו&quot;מ אם כשר בדיעבד ע&quot;י אשה {ואע&quot;פ שבהאריכו האות הכשיר הביה&quot;ל אע&quot;פ שהתפילין היו פסולים קודם לכן, אפ&quot;ה הכא גרע טפי דיש חסרון בגוף האות}."	סימן לט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם בן י&quot;ג יכול לתקן הקשר של תפילין (היו&quot;ד ודלי&quot;ת)?	"בודאי צריך גדול עומד ע&quot;ג משום לשמה שהוא דין דאורייתא, אבל לגבי הדין דבר קשירה יש להקל כיון דלפי הפמ&quot;ג הוא דין דרבנן, ועוד לפי תוס&#x27; ליכא דין כתיבה כלל בהקשרים {ואינו מעיקר התיקונים של תפילין}, וכ&quot;ש אם עושה הקשר לעצמו דאינו בר חיובא עכשיו. ואם הוא פחות מבן י&quot;ג, לא יסמוך על קשירתו לאחר שנתגדל {ואע&quot;פ שהביה&quot;ל לעיל (סי&#x27; י&quot;ד סעי&#x27; א&#x27; ד&quot;ה להצריך) הקיל בתלייה אפי&#x27; כשנתגדל היינו משום דתלייה בבר חיובא אינו אלא שיטת ר&quot;ת משא&quot;כ הכא דבעי בר קשירה הוא מדינא דגמ&#x27; (הר&quot;י באק)}"	סימן לט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הנשים תופרים הס&quot;ת?	לכתחילה צריך להתיר התפירות ולחזור ולתופרן בהכשר, ובדיעבד לפי המהר&quot;ם לובלין כשר ולפי המגן אלף פסול. ויש עצה שהסופרים בתחילה יתפרו התפירה למעלה ולמטה ובאמצע (ביה&quot;ל סד&quot;ה בכל)	סימן לט סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר שחזר לסורו מחמת יראה?	"אע&quot;פ דצריך למסור נפשו מ&quot;מ לא יצא מכלל ישראל וכשר לפי המחבר, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דפסולים משום דיכולים להניח תפילין ולא מניחים וא&quot;כ אינן בר קשירה, ואם הוא ירא שלא יהרגוהו אפי&#x27; בצינעא כשר (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)."	סימן לט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם ממזר וגר תושב כשרים לכתיבת סת&quot;ם?	"הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מיו&quot;ד סי&#x27; רפ&quot;א דפסולים לס&quot;ת אבל כשרים לתפילין ומזוזות, וביאר היד אפרים (וכן משמע מב&quot;י ביו&quot;ד שם) דממזר פסול מס&quot;ת דאינו יכול לכתוב לא יבא ממזר לשמה, והגר תושב פסול משום הפסוק דלא יאכל נבילה [ומיירי בגר שקיבל כל המצות חוץ מנבילה] {ולפי&quot;ז מי שאינו שומע יהא פסול דאינו יכול לקיים מצות שופר, וצ&quot;ע}, והשיג עליו הביה&quot;ל דהרי הגר תושב אינו בכלל קשירה, ועוד הרי אשה אינה יכולה לקבל על עצמה מצות ציצית, ועוד אין גירות לחצאין, ועוד א&quot;כ גר שמל ולא טבל יהא כשר לכתיבת סת&quot;ם, אלא פי&#x27; הביה&quot;ל כהמחה&quot;ש דגר תושב פסול לכל סת&quot;ם."	סימן לט סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באפיקורוס דכתב 1) ס&quot;ת 2) תפילין ומזוזות?	1) לכו&quot;ע ישרף דדרכן לכותבן לצורך עצמן להתלמד בו 2) הב&quot;י סבר דהרא&quot;ש רי&quot;ף ורמב&quot;ם סברי דישרפו, אבל רבינו ירוחם (וי&quot;ג בטור) סבר דיגנזו דחיישינן שמא כתבו לצורך ישראל כיון שאין בהם צורך עצמן וא&quot;כ לא היה לע&quot;ז. וקיי&quot;ל דישרפם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ד)	סימן לט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוי כתב סת&quot;ם?	יגנזו	סימן לט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתבו מי שאינו מאמין בדברי חז&quot;ל?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה שכתבם) בודאי צריך לגנוז פרשיותיו אם אינו יודע שכתבם כראוי, ואם עמד ע&quot;ג מסתפק הביה&quot;ל אם הוא בר קשירה ועל כן טוב יותר למחוק מה שכתבו ואם זה א&quot;א צ&quot;ע למעשה	סימן לט סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצאו ביד אפיקורוס סת&quot;ם?	מספק יגנזו	סימן לט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספרי כפירה?	"כתב האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ב, ח&quot;ב סי&#x27; קל&quot;ז) כיון שנדפס אינו כמו שכתבו מין אך מצד בזיון לד&quot;ת להיות יחד עם דברי הכפירה צריך לשרוף, אכן בתנ&quot;ך שנדפס עם הברית הטמאה יפריד התנ&quot;ך לגונזו ואת דברי הכפירה ישרוף (גנזי הקודש פ&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;)"	סימן לט סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמצא ביד גוי 1) ס&quot;ת 2) תפילין ומזוזות? 	"1) יגנזם, דדרך גוים לכתוב ס&quot;ת לעצמן להתלמד בו. אכן, אם ידוע דאין הגוי יודע לכתוב ס&quot;ת אז כשרים דתלינן דבזזו בה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ולפי הרמב&quot;ם לעולם כשרים] 2) כשרים, לרש&quot;י משום ס&quot;ס ישראל כתבו ושמא הוא כתבו לצורך ישראל, ולתוס&#x27; משום דאין דרך גוי לכתוב תפילין ומזוזות [וכשרים אפי&#x27; לברכה (כתב סופר או&quot;ח סי&#x27; ה&#x27;, מ&quot;ב דרשו)]"	סימן לט סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשלם אם לוקחים מן הגוי?	"רק כדי דמיהם, ומעט יותר [חצי דינר לתפילין, וכפי ערך זה לס&quot;ת] {וצריך לידע מה היה המחיר של התפילין בזמנם}, אבל הלשכת הסופר (סי&#x27; א&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) כתב דהרי&quot;ף והרמב&quot;ם משמע דישלם רק כדי דמיהם, ואפי&#x27; להרא&quot;ש יש רשות לשלם מעט יותר ואינו חיוב, אכן המ&quot;ב פסק כהש&quot;ע דמחויב לשלם מעט יותר."	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הם הולכים לגניזה?	אפ&quot;ה צריך לפדותן כדי שלא יזלזלו בהם, וכדאשכחן בס&quot;ת דקיי&quot;ל דצריך לגנזם ואפ&quot;ה צריך לפדותן [אולם, לפי הרמב&quot;ם דהס&quot;ת כשר ליכא ראיה (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)]. 	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור דמיהם כשהם פסולים?	כתב הביה&quot;ל (ד&quot;ה אין) דצריך לחשוב כאילו הם כשרים, דהרי בעצם מחויב לשלם יותר מכדי דמיהם אלא דחיישינן דלא ירגיל לגנבם, אבל העכו&quot;ם אינו יודע דזה פסול ולהכי צריך לשלם שוויו כאילו הוא כשר.	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כתבו אפיקורוס וטעונים שריפה?	אינו מחויב לפדותן כדי לשרפן (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדינים במשא ומתן עם העכו&quot;ם?	אם העכו&quot;ם מבקש הרבה כסף ישתדל לישא וליתן עמו, ואם הוא עומד על דבריו מניחין בידו. ולא יתחיל בתחילה במחיר זול יותר שמא ירגז ויבזם. (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח)	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למכור ס&quot;ת לקונסרבטיבים?	"האג&quot;מ (יו&quot;ד ח&quot;א סי&#x27; קע&quot;ד) מקיל כיון שהם מכבדים אותה, ובלבד שלא קראו בה כבר דא&quot;כ נחשב הורדה מקדושה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן לט סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לכתחילה ממי ראוי ליקח תפילין?	"דוקא ממומחה, לפי רש&quot;י כדי שיהא מעובד לשמה אבל תוס&#x27; סברי דלא חיישינן לזה אלא צריך מומחה משום החסרות ויתירות [ואע&quot;פ דאפשר בבדיקה, מ&quot;מ יש גנאי לפותחן (תוס&#x27;) א&quot;נ שמא יתעצל לבודקם (רא&quot;ש) א&quot;נ שמא ישכח לבודקם (מג&quot;א ס&quot;ק &quot;א)]."	סימן לט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשלוקח רק הפרשיות של התפילין?	"מותר ליקח אפי&#x27; שלא מן המומחה ובלבד שיבדקנה אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {ולכאורה צ&quot;ע דיש הרבה הלכות בכתיבת תפילין כגון חק תוכות ולשמה, וא&quot;א לבדוק על זה [והמ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;א) כתב דלא חיישינן ללא לשמה], וי&quot;ל ע&quot;פ הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) דכתב דאם ראינו דהוא בקי בחסרות ויתירות ש&quot;מ דהוא בקי נמי בכל הלכות תפילין, והוסיף חידוש דאם מצאן שהשורות אינם מכוונין כפי מה שנתבאר בסי&#x27; ל&quot;ה אין סומכין עליו דאיתרע חזקתיה, ויש לעיין בזמן הזה דאין מדקדקין בהשורות וגם בקל יכול לדקדק על החסרות ויתירות משא&quot;כ שאר הלכות תפילין קשה לדקדק בה}"	סימן לט סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם לקחם מאינו מומחה?	"אם יודע שכולם באו מסופר אחד, יכול לבדוק שלשה קציצות [הגמ&#x27; עירובין כתב אחד משל יד ושנים משל ראש או להיפך (וכ&quot;כ המחבר), אבל תוס&#x27; במנחות (מ&quot;ג ע&quot;א) והרא&quot;ש הביאו מתוספתא בע&quot;ז דיכול לבדוק אפי&#x27; שלשה של יד או של ראש (וכ&quot;כ הטור) (ב&quot;ח)] והשאר אינם צריכים בדיקה. אבל אם באו מסופרים אחרים, כל אחד צריך בדיקה."	סימן לט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם המוכר אומר שתפילין אלו היו מאדם גדול או ממומחה?	"כתב הרא&quot;ש דעד אחד נאמן באיסורים היכא דלא איתחזק איסורא והאדם גדול לא יניח דבר שאינו מתוקן תחת ידו, והוסיף המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ג) דהמוכר צריך להיות מוחזק בכשרות [דהיינו מניח טלית ותפילין, מתפלל ג&#x27; פעמים ביום, נוטל ידיו לאכילה, מנהג בני ביתו כדת תורתינו הקדושה (ערוה&quot;ש יו&quot;ד סי&#x27; קי&quot;ט סעי&#x27; י&quot;א, מ&quot;ב דרשו)], אבל אם ראינו שהמוכר עצמו לבשן נאמן אפי&#x27; אם אינו מוחזק (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)."	סימן לט סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לבדוק תפילין שלו?	"הרמב&quot;ם סבר שא&quot;צ לבדוק תפיליו לעולם, והטור הביא משאלתות (וכ&quot;כ הב&quot;י בשם השימושא רבא) פעמים בשבוע, ותוס&#x27; במנחות (מ&quot;ג ע&quot;א) הביאו ממכילתא אחד לי&quot;ב חודש. קיי&quot;ל הרמב&quot;ם דא&quot;צ בדיקה כלל [ומ&quot;מ נכון לבודקם מפני שמתקלקלין מפני הזיעה (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ד, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), אכן, כתב הליכות שלמה (תפילה פ&quot;ד סל&quot;ו) דבזמנינו אין לחוש שהתקלקלו מזיעה (מ&quot;ב דרשו)], והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) נמי כתב דראוי לבודקן באיזה זמן מפני שידוע שהדיו נקפצים מעל הקלף]"	סימן לט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ש ממזוזה דבעי פעמים בשבוע?	"כתבו תוס&#x27; במנחות (מ&quot;ג ע&quot;א) דיש לחלק {דבמזוזה נתקלקל יותר מחמת דברים חיצונים}"	סימן לט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריך לבודקן פעמים בשבע שנים?	"אם אינו מניחן אלא לפרקים [דחיישינן לעיפוש] {ואולי אחד לל&#x27; יום, ואז מחויב לבדוקם פעמים בשבוע}"	סימן לט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי צריכים בדיקה מיד?	אם נפלו במים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ו) או נקרעו חיפוי הבתים {דחיישינן שמא גם הפרשיות נקרעו} (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) או שהיו מונחים במקום לח (חיי&quot;א, מ&quot;ב שם)	סימן לט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אין לך סופר שיודע לבודקם, האם יכול לברך על התפילין?	אם הם מחויבין מדינא בבדיקה מיד (כגון שנפלו במים) אינו יכול לברך, אבל בתפילין שרק מחויבין פעמים בשבוע משום דרק מניחן לפרקים צ&quot;ע אם יכול לברך עליהם (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו, ס&quot;ק כ&quot;ח) {ומעשה באחד שרצה לבדוק תפיליו ולשאול תפיליו של חבירו שבדקם לפני שנתיים ולא הניחם מאז, ופסק הגר&quot;י ברגר שליט&quot;א שמותר לברך על תפילין אלו, ויש לפרש דהוי כתפילין שהניחן לפרקים שצריכים בדיקה פעמים בשבוע}	סימן לט סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מצא תפילין מונחים בגניזה?	אם מצאן בלא רצועות ופתוחים חיישינן שהם פסולים, ואם מצאן דרך הינוח בכיסן ליכא למיחש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)	סימן לט סעיף י		
